רשומות

מי היה וולטר ג'נקינס ומדוע חשוב להיזכר בסיפורו דווקא היום?

תמונה
בשערורייה מביכה שהתרחשה לפני למעלה מ-50 שנה בארה"ב והציתה להבה גדולה של הומופוביה, נתפס עוזרו הקרוב של הנשיא ג'ונסון מקיים מגעים אסורים עם חייל בדימוס. מה הפרשה הזו יכולה ללמד אותנו היום על סובלנות? טור מיוחד לשבוע הגאווה לפני ימים ספורים שודרה בבכורה בישראל, במקביל לשידורה בארה"ב, הדרמה עטורת השבחים 'לאורך כל הדרך' בכיכובו של בראיין קראנסטון ('שובר שורות') המצוין כנשיא ארה"ב ה-36 לינדון ג'ונסון. הדרמה עוסקת בשנת נשיאותו הראשונה והסוערת של ג'ונסון, שהחלה באורח טרגי לאחר הירצחו של קודמו בתפקיד, ג'ון קנדי, ובשוליה שערורייה הכרוכה בדמותו של עוזרו הנאמן וולטר ווילסון ג'נקינס, שהוצא בכוח מהארון כהומוסקסואל על-ידי הממסד לאחר שנתפס מקיים יחסי-מין בשירותים ציבוריים. 52 שנים חלפו מאז אותה תקרית, המשקפת ימים חשוכים מבחינת המודעות ללגיטימציה של הקהילה הגאה, הנמצאת כיום ובצדק במקום שונה לגמרי. בעוד שג'ונסון הדמוקרט היה אחד הנשיאים המובילים בקידום זכויות האזרח ובחקיקה חברתית (הסרט מתמקד במאבקו לשוויון זכויות לקהילה האפרו-אמריקנית), באותה...

אמא שלי וחג הפועלים

תמונה
אמא שלי, אסתר אפלר לבית היבנר, נולדה בחג הפועלים, באחד במאי לפני 87 שנים. והיא היתה פועלת במלוא מובן המילה. נולדה בעיר סוצ'בה בחבל בוקובינה ברומניה, להוריה מיכאל היבנר ושרה לבית אברמוביץ'. בשבילי הם היו סבא ובבי. היתה לה ילדות נהדרת בסוצ'בה עד שהיא ומשפחתה גורשו באוקטובר 1941 לטרנסניסטריה. שהו במורפה בתנאים ירודים במשך ארבע שנים עד שהצבא הרוסי שחרר אותם. נכפה עליה לסרוג סוודרים שעשויים מחבלים עד לכדי דימום. ולכן סלדה מסריגה בבגרותה. סבא מיכאל לא רצה להישאר ברומניה אחרי המלחמה. נסעו לבוקרשט, שם קיבלו מבני עקיבא חדר שבו גרו יחד עם עוד שלוש משפחות. ואחרי שנתיים, במאי 1946, עלו ארצה בעלייה השנייה. אמא פגשה את אבא זולי ברחוב הרצל בחיפה. היא טיילה עם חברתה הטובה טובה ברקוביץ' והוא עם חבר שהכיר את טובה. זולי אמר בהונגרית שהוא מוכרח להכיר את הבחורה הזאת, אסתר. והם התחילו לצאת. בילו בקזינו בבת-גלים. היו נשואים 35 שנים, עד שאבא נפטר ב-1984. אמא היתה פועלת גדולה מהחיים. היו בה אהבה ודאגה גדולים. כולם רצו להיות סביבה. היתה הדבק של המשפחה וגם של החברים מהעבודה ומהחיי...

גל הצונאמי שנשיא ארה"ב הבא חייב לטפל בו

תמונה
במקביל לפסיקת בג"ץ שדחה לאחרונה את העתירה על ביטול חובת הפרישה בישראל, גם בארה"ב לא נערכים למשבר ההזדקנות, המתואר כגל צונאמי עצום שיכול לתרום לשגשוגה או להביא לשברונה של אמריקה. ד"ר קן דיכטוואלד, מומחה עולמי להזדקנות, מונה חמש בעיות דחופות שנשיא ארה"ב הבא יידרש להן כאשר נוסדה חוקתה תוחלת החיים הממוצעת בארצות-הברית היתה בקושי 36 שנים, והגיל החציוני היה 16 בלבד. כיום, אנחנו חיים בטריטוריה הלא-נודעת שבה אריכות-הימים היא הגבול החדש של האנושות. כאשר דור הבייבי-בום מגיע לגיל 70 בקצב של 10,000 איש ואישה ביום, גל הגיל שוטף את אמריקה והיא הופכת לגרונטוקרטיה (שלטון הזקנים). כבר כיום, 42 אחוזים מהתקציב הפדרלי כולו מופנה לביטוח רפואי ולביטוח לאומי, ועל פי תחזית הקונגרס הנתון הזה יעלה לחמישים אחוז עד שנת 2030. בבחירות 2012, שיעור ההצבעה בקרב קבוצת הגיל +65 היתה 72% בעוד שרק 45% מבני 18-29 מימשו את זכותם להצביע. מקור: SachsMedia לדברי ד"ר קן דיכטוואלד, מומחה בעל שם-עולמי בהשלכות הזדקנות האוכלוסייה, הטרנספורמציה הדמוגרפית הזו עשויה ליצור הזדמנויות שיווקיות ...

הזקנים יוצאים מהארון

תמונה
בכנס משאבי אנוש השנתי שהסתיים היום נשאתי דברים במושב "ששש... מגוונים כאן" שעסק בהעסקת אוכלוסיות מגוונות. לפניכם ההרצאה במלואה על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על גיוון והכלה במקום העבודה? על צדק חברתי או על תועלת לארגון? והאם יילכו יחדיו? אם מדברים על צדק חברתי, צריך להבחין בין שני סוגים של צדק: חלוקתי והכרתי. זוהי אבחנה שנעשתה על-ידי פרופ' ננסי פרייזר, שלפניה, במשך שנים, התעסקו בפן החלוקתי בלבד, כלומר בשאלה איך צריך לחלק מחדש את העוגה הכלכלית כך שכל אחד יקבל את מה שמגיע לו. אבל מסתבר שזה לא מספיק. כי גם אם נדאג לרווחה כלכלית לכל המבוגרים – לא נפתור את תחושת ההשפלה הקשה שלהם. לא בגלל שהם במצוקה כלכלית – אלא כי החברה לא סופרת אותם. היא מבזה אותם. מפלה אותם. מתייגת אותם. מבנה אותם חברתית במונחים של חסרי יכולת. לא רלבנטיים. בלתי יעילים. זהו חוסר צדק הכרתי, או מה שאנחנו קוראים היום – ביטויים של גילנות. ואחת הדוגמאות הכי מובהקות וחזקות להבניה החברתית השלילית של הזקנה היא חובת הפרישה. כי אם יש מצב שבהגיעך לגיל כרונולוגי מסוים, בלי קשר ליכולות, לכישורים או לרצו...

תתחילו להקשיב לעובדים

תמונה
תהליכי משוב והידברות אינטגרטיביים ומחויבות לתהליכי שיפור תוך כדי תקשורת דו-סטרית מותאמת בארגון, עשויים למנוע סיטואציות של חוסר קשב מצד ההנהלה באקלים יחסי עבודה מוקצן אינטרסים • כמה מחשבות על הדרך המיטבית להנהגת יחסי העבודה בארגון עם תום מאה ימי החסד של ממשלת נתניהו הרביעית, אין במשק ציפייה לבשורות טובות בכל הנוגע לכינונה של מערכת יחסי עבודה טובה ובריאה. אם ננסה לעמוד על האינטרס המצרפי של העובדים, הרי שלאחר שגל של התאגדויות עובדים שטף את המשק בשנתיים האחרונות, אנו ניצבים בפני שלב נוסף שבו העובדים (האזרחים) מצפים למעשה לאתחול של חלוקת ההון והמשאבים. משבר הדיור המתמשך, משבר מגה והטלטלה הצפויה בענף הבנקאות הם דוגמאות למאפיינים של משק שבו הצרכן התובעני והפחות-ופחות סלחן מכתיב את סדר היום הכלכלי. ממשלת נתניהו הרביעית. אינה מבשרת מערכת יחסי עבודה טובים אני מעריך כי בתקופה הקרובה נחזה בשורה של שינויים דרמטיים שיעברו על המשק בדרך לביסוסה של מציאות חברתית מספקת יותר. ובינתיים, על הפרק עומדות כוונות הממשלה להוציא לפועל תהליכי הפרטה, כשמתווה הגז והפרטת הנמלים הם המרכזיים שבהם. ס...

דרוש: ארגון עם ראש פתוח

תמונה
איך זה שאין היום ולו ארגון אחד המעסיק את דור הבגרות המאוחרת תחת מדיניות ארגונית ברורה של העסקה רבגונית? כמה מחשבות על דברים שנשאתי בכנס איגוד היועצים התעסוקתיים בחמישי האחרון נשאתי דברים בפאנל של כנס איגוד היועצים התעסוקתיים (אילת) שהוקדש לבני ארבעים-פלוס בשוק התעסוקה. תכננתי לפתוח את דברי בהצגת תמונה ששווה אלף מילים, קולאז' תמונות של "המבוגרים החדשים" אותן אספתי, ידוענים מתחומים שונים – נבחרי ציבור, אנשי עסקים, אנשי רוח, שגילם הממוצע נושק לשמונים – אנשים שעשייתם מדברת בעד עצמה, המציבים בפנינו מראה ומספרים את הסיפור כולו. אבל המסר עבר גם בלי התמונה. שמחתי שהגעתי לדבר בפני פורום היועצים התעסוקתיים. חשבתי לעצמי שגם הם צריכים להחליף דיסקט ולחשוב אחרת. הפער בין רגשי הנחיתות של בני הארבעים-חמישים פלוס שנקלעו למשבר תעסוקתי לבין מציאות חייהם של אנשים רבים שעבורם חציית גיל הפנסיה היא מאורע טכני בלבד, מצריך כנראה טיפול עמוק. המבוגרים החדשים. לא משחקים ברידג' אולם כבר מכותרת הכנס הבחנתי בשיבוש הרווח באבחון הבעיה. ההתייחסות לבני הארבעים-פלוס כמקשה אחת פוגעת ביכ...

להבין את התמונה הגדולה: קריאת השכמה למנהלים ולארגונים

תמונה
"חברה עסקית אשר אינה מבצעת בדק בית ומבררת כיצד המותגים שלה יוצרים ערך ותורמים לחברה האנושית והאם הרווחיות שלה סבירה והוגנת – יוצרת במו ידיה ספק לגבי שרידותה העתידית," אומרת אור אריאלי, יועצת בכירה לניהול ופיתוח ההון האנושי ואורחת היום בבלוג שלי  ●  מאמר משובח על דפוסי הניהול והמנהיגות הנדרשים לארגונים על מנת לשרוד בעולם הסוער של המאה ה-21 מאת אור אריאלי אנחנו חיים בכפר הגלובלי, בעידן בו "העולם שטוח", המתאפיין בתקשורת מהירה המשפיעה באופן בלתי פוסק על עיצוב תפיסות חברתיות, תרבותיות וניהוליות. תנועות חברתיות, שהיו מתגבשות בעבר במשך מספר שנים, עשויות להתגבש תוך שעות ולהיות אפקטיביות ויעילות בהשגת מטרותיהן . בעולם של 2014 הארגונים מוצאים את עצמם מתגוננים – יותר מתמיד ! ארגונים רבים אינם ערוכים לשינויים המתרחשים באופן יומיומי . המנגנונים המסורתיים אינם מותאמים לשינויים המהירים והדרמטיים אשר חלו בסביבתם של חברות וארגונים מכל המגזרים: העסקי, הממשלתי, הציבורי, הפרטי, והמלכ"רים - כולם כאחד . ציפייה להגשמה עצמית, רצון לשוויון בהזדמנויות, להשפעה ולשותפות, כמו...