היציאה לחירות ארגונית ואישית והבלוג החדש שלי
חברים ולקוחות יקרים!
לקראת חג החירות בחרתי לכתוב
לכם פוסט הקשור ביציאה לחירות.
מהי חירות? על פי אחת ההגדרות,
חירות היא זכות בסיסית וטבעית של כל אדם. משום כך, אין לראות אדם כאמצעי של ארגון או מדינה, אמצעי שעליו ישות אחרת רשאית לכפות את מטרותיה, אלא כל
אדם הוא תכלית שאיפותיו ורצונותיו. בחיי העבודה שלנו הגדרה זו מקבלת משנה תוקף:
האם הארגון שלנו מתייחס לאנשים כמשאב או כאמצעי
להשגת המטרות הארגוניות? או אולי אחרת - כהון אנושי בעל ערך המהווה נכס לארגון?
ברור כי התפישה שבה הארגון אוחז
אודות החירות של עובדיו תשפיע על תפישת הניהול ועל התהליכים המביאים ערך לחברה.
נזכרתי בהקשר זה בזווית מעניינת
של תפיסה זו. לפני מספר ימים הייתי בכנס בנושא גיוון בתעסוקה של עמותת "קו
משווה" העוסקת בהטמעת ערכים של רב-תרבותיות בארגונים. הכנס עצמו התקיים בעין
כמונים, מקום קסום עם פינת חי חמודה וגבינות מעולות, ועסק בפערים וביתרונות
החברתיים, העסקיים והכלכליים העצומים שבהעסקת השונה.
מיהו השונה? כולנו נעים בחיינו איפה
שהוא על צירים של שונות. צירים כמו צעיר-מבוגר, דתי-חילוני, יהודי-ערבי, עני-עשיר,
אשכנזי-ספרדי, גברים-נשים, מרכז-פריפריה, עולה חדש-ותיק, סטרייטים-לא-סטרייטים
ובטח יש עוד. העושר הרב תרבותי מייצר לארגונים הון אנושי בעל שווי רב, שסכום חלקיו
גדול מהשלם.
ישנם יתרונות רבים לגיוון
ושונות בכוח העבודה. ארגונים מובילים דואגים לקיים Diversity בריא
במצבת כוח האדם שלהם, כלומר ליצור תמהיל מאוזן של דורות ואוכלוסיות השונות זו מזו
בהיבטים רבים - גיל, מגדר, מצב משפחתי, נטייה מינית, מגזרים שונים וכו', מתוך התפיסה
המוכחת כי קיום שכזה תורם להרחבת הגמישות התפעולית של הארגון ולשיפור ביצועים,
מסייע להימנעות מקיבעון מחשבתי ואף משפר את האוריינטציה השיווקית ואת תדמית החברה.
מנגד, מחקרים מראים כי השונים
הם עובדים ומנהלים, שתורמים ומצליחים לפחות כמו הרוב, אם לא יותר, אבל מתוגמלים בדרך
כלל פחות. ולמה זה קורה? כוחות השוק. אנחנו חיים בעולם עסקי עם תג מחיר ברור כמעט
לכל דבר, ובמקרה שלנו הוא נקבע בשוק העבודה.
כבר למעלה מעשור שאני עוסק
בתחום השכר וההטבות ובעולמות המשיקים הקשורים לשיפור האפקטיביות הארגונית, ובכל
ארגון שבו יוצא לי לבדוק את הנושא אני מגלה, לעיתים לפליאתם של הלקוחות שלי, פערים
לא מוסברים בין השונים לרוב, הנוצרים שלא מתוך כוונה ברורה להפלות או לשרש דעות
קדומות.
טוב, אז איך זה קשור לבלוג שלי?
אמרנו כבר שהתרומה לארגון שאנו עובדים בו או בשבילו ומתבטאת בין היתר, בשכר ותגמול
מתאימים, טומנת בחובה גם מרכיבים רגשיים לא מבוטלים? אמרנו. אז באמת, לא הכל
נוסחאות. אנחנו לא במדעים המדויקים. והנה התבשל לי תבשיל המוגש בשדה לא חרוש, שיש
בו עוד המון מה לעשות - הן מהפן החברתי והן מהפן העסקי.
יצאתי לדרך העסקית החדשה שלי באפלר ייעוץ בחודשים האחרונים ומצאתי את עצמי עוסק בין לבין טבלאות האקסל למודלים ולמצגות
הפאואר-פוינט גם בנושאים עם פוטנציאל מרתק. נשאר רק להרים את הכפפה ולהתחיל
לשחק במגרשים האלה. אז הרמתי.
אני מוצא לנכון להודות ליעל קאהן-שרון המנכ"לית
ולצוות המופלא של "קו משווה" על הכנסת האורחים הנאה ועל עבודתן החשובה והמדהימה.
אז מה אתם אומרים? באים לשחק איתי?
חג חירות שמח! שלכם, רפי
תגובות
הוסף רשומת תגובה