פוסטים

מציג פוסטים מתאריך 2017

תהיו אוברים

איך עובדת תכנית התגמול של חברת אובר, ומדוע מדובר באחת הדרכים היותר חכמות לעיצוב גמיש של הסדרי עבודה ותגמול בעולם העבודה החדש? כמה דברים שכתבתי במטוס בדרך חזרה בעקבות חוויות הנסיעה האוברית בסן פרנסיסקו נסענו להופעה של מוריסי באובר. מברקלי לאודיטוריום הבונים החופשיים (המסוניק) בסן פרנסיסקו זה לקח כחמישים דקות (מרחק של 24 ק"מ) ועלה 23 דולר (כ-20 ₪ לארבעה נוסעים). עשרות אחוזים פחות ממחיר מונית רגילה בארץ למרחק וזמן זהים (ובסן פרנסיסקו נמוך ב-25 עד 50 אחוזים ממחיר נסיעה במונית רגילה). המחיר נקבע לפי ביקוש (של נוסעים) והיצע (של נהגים), כך שההיגיון של חישוב עלות הנסיעה עשוי להיות הפוך מזה אליו אנחנו רגילים – בערב שבת (כמו שישי אצלנו) המחירים נמוכים יותר מאשר ביום חול, וכך גם בלילה בחזרה מההופעה, אז מחירה של אותה נסיעה ממש צנח ל-16 דולר. המחיר נקבע מראש (ומשולם אלקטרונית ולא לנהג אשר מקבל את שכרו מחברת אובר) כך שהוא גם אינו תלוי בעומסי תנועה או בנסיעה בכביש אגרה (כמו ביי-ברידג' שדרכו נסענו), שכלולה במחיר. בניגוד לגט-טקסי שלנו, הנהגים אינם "נהגי מוניות" כי אם אזרחים עצמ

דרושים זקנים למצעד גאווה

תמונה
אף אחד לא רוצה להיות "זקן", כפי שאף אחד לא רצה להיות "הומו" או "קוויר" בעבר, עד שתנועות השחרור הגאות נטרלו את העוקץ ויצקו משמעות חיובית להוויה. הגיע הזמן להרים את דגל זכויות הזקנים הגאים העולם מזדקן. בכל מגזר, בכל עדה, בכל קהילה. על פי הסטטיסטיקה המקובלת, בישראל חיים כיום כמאה אלף להט"בים מעל גיל 65. עם זאת, מכיוון שבקהילה הגאה מתחילים לספור אותך כ"זקן" מגיל הרבה יותר צעיר, לצורך העניין צריך להכפיל את המספר הזה לפחות ב-2. להט"בים זקנים, ובמיוחד גברים (הומואים), סובלים מסטריאוטיפיזציה כפולה. הם מגלים בזקנתם שהם נאלצים להתמודד לא רק עם סטריאוטיפים ודעות קדומות מצד הציבור הרחב, או עם אי-שוויון בזכויות אדם על פי חוקי מדינת ישראל, אלא גם עם ההבניה החברתית השלילית של הזיקנה, שנטועה לא רק באוכלוסייה הכללית אלא גם, ובאופן חריף ועמוק יותר, בתוככי הקהילה הגאה עצמה. הפחד הכי גדול של כל אמא שהבן שלה מספר לה שהוא הומו הוא שהוא יזדקן לבד. הפחד הוא יותר לגבי גברים מאשר לגבי נשים לסביות משום שנשים יכולות ללדת ילדים ללא צורך בגברים. אבל הפחד