הצורך בעיצוב קהילות ידידותיות להזדקנות גאה

 

אני מזמין אתכם ואתכן להבין לעומק את הצורך בעיצוב קהילות ידידותיות להזדקנות להט"ב, על רקע הדרה מרובת-פנים אליה חשופים להט"ב מזדקנים | אני כותב את המילים האלה לא רק כאקטיביסט ותיק בקהילה הגאה, ולא רק כעמית מחקר במרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזִקנה, אלא גם כהומו זקן גאה שנושא התנסויות אישיות בהקשרי ההזדקנות ההומוסקסואלית | זהו הזמן לכנס אקדמי ראשון מסוגו בישראל על הזדקנות בקהילות הלהט"ב 


AP Jorge Saenz

הדור שאני משתייך אליו גדל בזמנים שבהם להיות הומו או להיות לסבית היה לא בסדר. נרדפנו. הופללנו. אם מישהו דיבר עלינו היינו כשפל המדרגה וגרועים מרוצחים. הוכנו. האשימו אותנו בהפצת מחלות. אנחנו היינו מחלה. כתם חברתי. במקרה הטוב הושתקנו ונאלצנו להתנהל בסדר חברתי הטרונורמטיבי. ועכשיו, אחרי חוויות חיים שנעות במתח שבין דיכוי והעצמה, רבים מאיתנו נושאים בתוכנו תלאות אלה ואי לגיטימיות זו אל זִקנתנו. חלקנו מודרים מהמשפחות הסטרייטיות שבנינו כשהיינו בארון או שמהן יצאנו, וחלק אחר שלא הקימו משפחות הטרונורמטיביות נותר ללא עורף חברתי ומשפחתי תומך. חלקנו ניצולי שואה שהתרחשה בקהילותינו החל משנות השמונים: שואת האיידס. זוהי שואה לא מוכרת. אנחנו ניצולים לא מוכרים, ובמקרים רבים גם אנונימיים. ועכשיו גם להזדקן בקהילה הגאה זה לא בסדר.

הנחיצות בהכללת ממד ההזדקנות בתהליכי השינוי החברתי הלהט"בי הולכת ומתבררת רק בשנים האחרונות. בראייה חברתית-היסטורית, להט"ב מזדקנים הודרו במידה משמעותית מתנועות השחרור הגאות שצמחו במהלך השנים והדורות. יחד עם זאת, ישנה חשיבות רבה לשיח קווירי-גרונטולוגי עקבי על השלכותיה של הדרה זו. להט"ב מזדקנים נמצאים כיום בסיכון מוגבר לחיים בהדרה מרובת-פנים. הם מגלים שהם נאלצים להתמודד בזִקנתם לא רק עם סטריאוטיפים ודעות קדומות על רקע זהותם המינית והמגדרית, אלא גם עם ההבניה החברתית השלילית של הזִקנה, או במילה אחת: גילנות; גילנות המושרשת ומתעצמת באופן חריף ועמוק בתוככי הקהילות הגאות וגם בתוך העצמי הגאה, הדרה פנימית ותוך-קהילתית שהיא אולי הקשה מכולן.


יותם ראובני. צילום: קובי קלמנוביץ

מעגלי הדרה אלו משפיעים על איכות החיים כלהט"ב מזדקן במישורים רבים: חברתי, תרבותי, פסיכולוגי-אישי, ובמישור של בריאות פיזית ונפשית. בקהילות ובמשפחות בהן גדלנו, יש לנו פחות על מי להישען בזִקנתנו. מעט מאוד להט"ב מזדקנים משתתפים בפעילויות חברתיות וקבוצתיות, בין אם עקב תחושת חוסר התאמה של הפעילויות בקהילה הגאה לצרכים בגיל הבוגר, ובין אם בגלל שטרם פותחו מענים הכוללים צרכים אלה. בקרב להט"ב בגיל הזהב קיים חסם מהשתלבות בכלל הפעילויות לגיל השלישי מתוך חשש מלהט"בופוביה. תופעה נוספת היא שהצורך בשירותים לגיל השלישי והרביעי בתחומי הרווחה והבריאות מאלץ לא אחת להט"ב לחזור לארון בשנות ההזדקנות שלהם, במיוחד כשמדובר במפגשים מוסדיים כגון בתי דיון מוגן או מועדונים לגיל הזהב.

על רקע כל אלה, יש צורך אקוטי בפיתוח ובטיפוח מערך חברתי תומך, בקהילה תומכת להט"ב ובקהילות ידידותיות להזדקנות גאה. בקהילות אלה נבנה מערכי קשר רלוונטיים ונגדיר לעצמנו את מרחבי הגיל בזהויות המגוונות אשר להם נמצא מענים מותאמים. נעצב את האג'נדה החברתית שנרצה להילחם עליה. נבקש ונקבל משאבים לפעילויות שתתמוכנה במארג החברתי של קהילות להט"ב בגיל השלישי והרביעי ותתרומנה לפיתוח מערך מסגרות חברתיות וקהילתיות ומעני סיוע סוציאלי. כמה דוגמאות מרשימה ארוכה ומפורטת שגיבשנו בפורום להט"ב זהב, הפורום לקידום זכויות ונראות הקהילות הגאות בגיל השלישי: הקמת קו קשב ללהט"ב בגיל השלישי והרביעי, גיבוש פעילויות חברתיות שיחזקו את קשרי הגומלין בקהילות הגאות ויתרמו לפיתוח רשת חברתית תומכת, איוש אנשי מקצוע שיהוו כתובת ייעודית וייחודית לפיתוח מענים לצרכים המגוונים, וארגון אירועי גאווה מותאמים לגילאים הבוגרים.


Raja Gemini PR

קהילות ידידותיות להזדקנות הן קהילות שבהן קיימות הזדמנויות ואפשרויות להתגברות על חסמים פיזיים, פסיכולוגיים וחברתיים-תרבותיים להזדקנות מיטבית, למעורבות חברתית ולמיטוב הרווחה האישית הסובייקטיבית בגילאי הזִקנה. התייחסות לרווחתם של להט"ב מזדקנים בנוגע למאפיינים הללו עשויה לעורר שיח בנוגע להעצמת תהליכים בתוך קהילות הלהט"ב, הן ברמה האישית והן ברמה הפנים-קהילתית. ברמה האישית, אנחנו מתמודדים עם שאלות כמו: איך אני יוצר לעצמי מקום שנעים לי בו, שיקבל אותי, רשת חברתית שתתמוך בי, תחזק אותי, תחבק אותי. במישור הפנים-קהילתי, עלינו לשאול את עצמנו: איך יוצרים ומעצבים עבורנו מקום מסביר פנים, מחבק ומעצים, שיכיל ויקבל את מהלך החיים, הביוגרפיות והזהויות המגוונות המרכיבות את הפסיפס החברתי שאנחנו. יש בהחלט צורך בחינוך והכשרה, חיזוק הידע והשירותים המקצועיים וטיפוח סולידריות בין-דורית ונראות רב-דורית בכדי שנבטיח לעצמנו שהסלוגן "להזדקן בגאווה" לא יוותר ריק מתוכן.

אני כותב את המילים האלה לא רק כאקטיביסט ותיק בקהילה הגאה, ולא רק כעמית מחקר במרכז מינרבה לחקר אוכלוסיות מודרות בזִקנה באוניברסיטת חיפה, אלא גם כהומו זקן גאה, שנושא התנסויות אישיות בהקשרים אלו. אני מזמין אתכם ואתכן להצטרף אלינו ולהיות נוכחים בכנס אקדמי ראשון מסוגו בישראל, שנושאו: להזדקן כלהט"ב: בין הדרה להכלה. בכנס ייחשף הידע הקיים בשיח התיאורטי ובמחקר קווירי-גרונטולוגי הצטלבותי בנוגע לפערים חברתיים, תרבותיים ופסיכולוגיים בממשק שבין מציאות החיים של אוכלוסיות להט"ב מזדקנות, המחקר האקדמי, התערבויות ועיצוב מדיניות. הכנס מיועד לשלוש אוכלוסיות: אנשי מחקר וסגל אוניברסיטאי מתחומים רלוונטיים, קהילות מקצועיות בתחומי הרווחה, הבריאות והשוויון החברתי, וכמובן לאוכלוסייה הכי חשובה: אנחנו. חשוב שתהיו שם כי אנחנו ח-יי-בים להפגין נוכחות מרשימה של קהילות הלהט"ב בכנס הזה. כי זה לא רק כנס אקדמי, זה גם כנס פוליטי-חברתי. הכנס יתקיים באוניברסיטת חיפה ב-24 באוקטובר 2022 [פרטים כאן]. אפשר ורצוי להירשם [ללא תשלום] בכתובת: mcia@univ.haifa.ac.il.

תגובות

  1. תודה רבה, מגיעה יחד עם לברות לסביות נוספות.

    השבמחק
  2. אכן, רפי צודק, יש צורך בחיזוק הקהילתיות של בוגרי.ות הקהילה הלהט"בית. הן כרשת תמיכה חברתית, הן לאיגום משאבים והן כדי לייצר כוח לחץ פוליטי

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה יקירי,
      נא להפיץ את הבשורה ואת דבר הכנס לקהילות שלנו

      מחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הדמעות המרות של הוויתור על הפנטזיה

מחקר הפרישה הגדול: דפוסי הפרישה והעבודה החדשים בעת התבונה