שלוש ארבע ולעבודה: כשעבודה פוגשת הזדקנות

הספר "הזדקנות ועבודה: מבט רב-תחומי" שיצא לאחרונה לאור בהוצאת ג'וינט-אשל, בעריכת ד"ר רפי אפלר-ח'טאב וד"ר ליאור שוחט, מאגד פרקים שכתבו טובי אנשי האקדמיה והמעש, בתחום אשר צומח במהירות הן בספרות המדעית והן בעשייה המוסדית והארגונית בישראל. הקדמה לספר הראשון בעברית בתחום ההזדקנות והעבודה

כריכת הספר. עיצוב: פרינטיב

הזדקנות האוכלוסייה והזדקנות כוח העבודה הן מגמות שזכו לתשומת-לב גוברת בשיח האקדמי והציבורי-אזרחי מתחילת המאה ה-21 במרבית המדינות המפותחות והן צפויות להתעצם במהלכה ולשנות היבטים רבים ומשמעותיים בחיינו. מגמות אלו עשויות ליצור הזדמנויות ואתגרים עבור כל אחת ואחד מאיתנו. במרחבי עבודה בני-זמננו, עובדים רבים בשנות ה-60, 70, 80, ואף ה-90 לחייהם ישאפו להמשיך להתפתח ולהביא ערך ותועלת כלכלית ונפשית לעצמם ולסביבתם. כתוצאה מכך, צפויות לחול תמורות ניכרות, שלמעשה כבר החלו להתרחש, בתפיסה החברתית-היסטורית שעיצבה את היחס בין גיל מבוגר לעבודה ואת גיל הפרישה הנורמטיבי.

התארכות חיי העבודה הפוטנציאליים, תולדה של התארכות תוחלת החיים בהזדקנות טובה, מציבה הזדמנויות ואתגרים לא רק ברמת הפרט, אלא גם ברמה הארגונית וברמה הכלל-משקית. במדינות רבות, כגון אלו החברות באיחוד האירופי ובארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (OECD), מושם דגש גובר על משך חיי עבודה ארוך יותר, בתגובה להזדקנות העקבית והמתמשכת של האוכלוסייה. בה בעת, ממשלות מניעות מהלכים לדחיית גיל הפרישה האפקטיבי, לביטול חובת הפרישה ולעידוד תעסוקה בגיל מבוגר. ארגונים רבים, המעסיקים בו-זמנית עובדים מחמישה דורות בכוח העבודה שלהם, תרים אחר דרכים לשפר את תוצאותיהם העסקיות, בין היתר באמצעות טיפוח גיוון גילי בצוותי העבודה אשר יתרום ליצירתיות ולחדשנות ויביא ערך מוסף לבעלי העניין. 

בשנת 2023 נוסד, במימון הנציבות האירופית לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי (COST), ארגון רשתי פאן-אירופי למינוף כוח העבודה הרב-גילי בשם LeverAge. הארגון מאגד, לראשונה, למעלה מ-150 מדענים ואנשי מקצוע בתחומי הפסיכולוגיה, הניהול והגרונטולוגיה ביותר מ-50 מדינות, לרבות ישראל, במטרה לקדם את התפתחות תחום ההזדקנות והעבודה. אלו הן מקצת מן הדוגמאות המסמנות את האצת הפיתוח של תחום ההזדקנות והעבודה במסגרות שונות, ברמה הלאומית, הבינלאומית והארגונית.

ספר זה נולד כשותפות בין הוצאת ג'וינט ישראל-אשל לבין העורכים, ד"ר רפי אפלר-ח'טאב וד"ר ליאור שוחט, כחלק מפעילותם (פעילותנו) בליווי ארגונים בתחום התאמת תהליכי העבודה להתארכות תוחלת החיים, במסגרת קבוצת DNAge. ג'וינט ישראל-אשל פועל כזרוע של ארגון ג'וינט ישראל, מרכז הפיתוח החברתי של ישראל, להטמעה של פתרונות להזדקנות מיטבית בקהילה בעידן של מאה שנות חיים. 

הספר מספק מבט רב-תחומי על מגמות עדכניות ומתפתחות בתחום ההזדקנות והעבודה בהיבטים פרטניים, ארגוניים וחברתיים, והוא הספר הראשון בתחום זה המתפרסם בשפה העברית. מטרת הספר היא לבסס את המסגרת המושגית, הלימודית והעיונית בתחום אשר צומח במהירות הן בספרות המדעית והן בעשייה המוסדית והארגונית בישראל - וכן לתרום לשיח הציבורי בנושא. הספר מציג לקורא הישראלי מושגי מפתח להרחבת ההבנה בתחום ההזדקנות והעבודה ומאפשר דיון ושיח בסוגיות ובדילמות מרכזיות הקשורות בו. כל זאת תוך שימת דגש על התופעות החברתיות המעצבות את החוויות, ההזדמנויות והאתגרים הגלומים בחיי עבודה ממושכים והשינויים הנחוצים במדיניות ציבורית וארגונית כמו גם בשיטות עבודה הנהוגות בארגונים כמענה לצרכים הנובעים מתופעות אלו.

טובי הכותבים והחוקרים בתחום זה בישראל כתבו פרקים לספר, המיועד לקהל קוראים מגוון: חוקרים וסטודנטים בתחומים רלוונטיים במוסדות להשכלה גבוהה, מעצבי מדיניות בארגונים, מנהלים, מנהלי משאבי אנוש, מנכ"לים, יושבי ראש מועצות מנהלים, יזמים וממלאי תפקידים במגזר השלישי ובארגונים חברתיים, יועצים תעסוקתיים וארגוניים, עובדים מבוגרים, המבקשים לפתח את מודעותם לסוגיות העומדות בפניהם, וכן לבעלי עניין בציבור הרחב. פרקי הספר משקפים ראייה אינטרדיסציפלינרית המשלבת מגוון תחומים: פילוסופיה, גרונטולוגיה, כלכלת עבודה, משפט, התנהגות ארגונית, ניהול, רפואה תעסוקתית, יחסי עבודה, אומנות הקולנוע, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ומדיניות ציבורית.

פרקי הספר נחלקים לארבעה שערים שאותם נסקור להלן:

1. אתגרים והזדמנויות בהתארכות חיי העבודה.

2. עובדים מבוגרים בשוק העבודה המשתנה.

3. הזדקנות ופרישה מעבודה.

4. הזדקנות ועבודה בקהילות מגוונות. 

השער הראשון: אתגרים והזדמנויות בהתארכות חיי העבודה

השער עוסק בהזדמנויות ובאתגרים הגלומים בהזדקנות כוח העבודה ובחיי העבודה המתארכים. הפרק הראשון בו, שנכתב על ידי ד"ר צבי לניר, דן בהשלכות של פרק החיים החדש בחיי האדם על חיי העבודה. בגישתו החדשנית מצביע לניר על המפגש בין תקופת החיים החדשה בחיי האדם לבין השינויים בעולם העבודה, שעשוי ליצור בחיינו מציאות חדשה ואפשרויות חדשות. הפרק מסמן המשך לספרו "עת התבונה: הגיל החדש בחיי האדם", שבו המשיג את תקופת החיים החדשה, המאפשרת סבב פעילות חדש בשוק העבודה ובתחומי היצירה והתרומה החברתית, עם תובנות חיים וכישורים חדשים. להערכת לניר, אנשי "עת התבונה" עשויים להתגלות כגלגל התנופה האנושי-תבונתי העיקרי של עולם העבודה העתידי, בתנאי שנדע להשתמש בכישורים ובתובנות המתפתחים בנו בתקופת חיים חדשה זו.

הפרק השני, שנכתב בהזמנת ג'וינט-אשל על ידי העורך הראשון של הספר, ד"ר רפי אפלר-ח'טאב, סוקר ובוחן את גיבוש ויישום המדיניות הממשלתית להעסקת עובדים מבוגרים ברמה הלאומית ומספק מסקנות לגבי מהלכי מדיניות שטרם מומשו. הפרק מתאר את פעולות הממשלה ובוחן את אמצעי המדיניות שיושמו בישראל לקידום תעסוקת עובדים מבוגרים, באמצעות מודל מארגן ועל בסיס ראיונות עם ממלאי תפקידים שלקחו חלק בגיבוש תוכניות לקידום העסקת עובדים מבוגרים. הפרק מסתיים בהמלצות מרכזיות למדיניות ולפרקטיקות להארכת חיי העבודה ולקידום תעסוקה בגיל מבוגר.

הפרק השלישי, שנכתב בידי ד"ר הלה אקסלרד, ד"ר טלי לרום ופרופ' צבי אקשטיין, מנסה לכמת את התועלת הכלכלית הגלומה בהעסקת עובדים מבוגרים. המחברים בוחנים את המשמעויות הכלכליות של תעסוקת מבוגרים בישראל ברמת הפרט וברמת המשק, תוך שימוש בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנתונים בינלאומיים. הערך הכלכלי של תעסוקת מבוגרים נאמד, בין היתר, באמצעות הגידול בתוצר הלאומי, הירידה בהוצאות בריאות, העלייה בחיסכון הפנסיוני והחיסכון בתשלומי קצבאות אזרח ותיק. בפרק משולבות גם המלצות מדיניות, המתמקדות בהסרת חסמים רגולטוריים המעכבים את החלתן של תועלות אלה.

את הפרק הרביעי בשער זה כתב פרופ' אילן משולם, מייסד מרכזי של מקצוע "ניהול משאבי אנוש" בישראל. הפרק עוסק באתגר הניהולי של כוח העבודה המזדקן והארגון הרב-דורי, המתעורר נוכח עלייה במספר העובדים המזדקנים וברב-דוריות בארגון. בהתאם לגישה האסטרטגית לניהול המשאב האנושי, המובילה את קו חשיבתו של משולם, השינויים הדמוגרפיים, הטכנולוגיים והחברתיים בסביבה הארגונית דורשים התייחסות והכוונה מיוחדת מן המנהלים וממנהלי ההון האנושי למיצוי השלכותיהם על פעילות הארגון ועל שיפור בתוצאותיו העסקיות. הפרק מתמקד בשינויים בסביבת הארגון הקשורים במישרין ובעקיפין לגיל העובדים ומדגיש את השלכותיהם על ניהול הארגון ובמיוחד על ניהול ההון האנושי בו.

הפרק החמישי והאחרון בשער זה, שנכתב על ידי ד"ר רפי אפלר-ח'טאב, מציג מושג חדש יחסית בתחום הגרונטולוגיה של העבודה, המהווה מרכיב משמעותי בתהליך ההכללה הקונסטרוקטיבי של עובדים מבוגרים בשוק העבודה: "סביבות עבודה ידידותיות לגיל". הפרק מתאר את הפיתוח הרעיוני של המושג "מקום עבודה ידידותי לגיל" (age-friendly workplace) ומאפייניו, וכן את פיתוחו ותיקופו של כלי מדידה בשם "מדד הידידותיות לגיל המבוגר בעבודה", המאפשר לארגונים לאבחן ולהעריך את המידה שבה תרבותם הארגונית עשויה להיחשב ידידותית כלפי עובדים מבוגרים. מדד זה עשוי לשמש לקידום תעסוקה מיטבית ושוויונית של עובדים מזדקנים ומבוגרים במקומות עבודה על ידי מעצבי מדיניות ברמה הארגונית והלאומית. 

שער שני: עובדים מבוגרים בשוק העבודה המשתנה

השער השני של הספר עוסק בחוויות ובהתמודדויות של עובדים מבוגרים בשוק העבודה. הפרק הראשון סוקר סדרת מחקרים שבחנו את קשיי ההשתלבות שחווים עובדים בני 45 ומעלה בשוק העבודה בישראל, תוך שימוש בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בסקרים ייעודיים, בנתונים בינלאומיים ובראיונות איכותניים. הסקירה מבוססת על מחקריה של ד"ר הלה אקסלרד ומנסה לענות על שאלות כגון אלה הנוגעות בתפיסות המעסיקים, בקשיים של עובדים מבוגרים במעבר בין עבודות, בציפיות השכר שלהם ובמניעי יציאתם משוק העבודה. בחינת צד ההיצע (מעסיקים) אל מול צד הביקוש (עובדים מבוגרים) מלמדת על האתגרים וההזדמנויות שעומדים בפני קובעי המדיניות בבואם לטפל במניעת אפליה על רקע גיל, בהארכת שנות העבודה, בשימור ידע וניסיון של עובדים מבוגרים ובגיל פרישת חובה. 

הפרק השני בשער זה עוסק בבחינה של הפחתת גילנות במקום העבודה באמצעות הטכנולוגיה של מציאות מדומה, והוא נכתב על ידי רונית אליוסף, פרופ' אהוד בודנר ופרופ' דורון פרידמן. במחקר נבדקה השפעת התגלמות בגוף מבוגר – בניסוי בתנאי מעבדה – המדמה דמות עם ערכיות רגשית חיובית, לעומת דמות ניטראלית, על הפחתת גילנות והנכונות להעסיק עובד מבוגר. בקבוצה שהתגלמה בדמות עם ערכיות רגשית חיובית נמצאה הפחתה מובהקת בגילנות, שלא נמצאה בקבוצת הביקורת. הממצאים מדגישים את ההשפעה של הערכיות הרגשית החיובית של דמות מבוגרת מגולמת וירטואלית על הפחתת גילנות. כמו כן, הממצאים מצביעים על הצורך במחקר המשך לפיתוח אסטרטגיות יעילות מבוססות טכנולוגיה להפחתת גילנות במקום העבודה.

הפרק השלישי בשער זה, שנכתב על ידי ד"ר לילך רינסקי הליבני וד"ר בועז חובב, עוסק בפרספקטיבה של הרפואה התעסוקתית למניעת פרישה מוקדמת על רקע בריאותי. הפרק מתמקד בהשפעת היבטי בריאות על כושר העבודה ועל שימור עובדים מבוגרים בעבודה יצרנית עד לגיל הפרישה. חלקו הראשון מספק נתונים על פרישה מוקדמת ורקע על אתגרי הרפואה התעסוקתית בשימור עובדים מבוגרים. בחלקו השני של הפרק נסקרים מחקרים שנערכו בקרב נציגי מעסיקים וועדי עובדים בשוק העבודה הישראלי. מחקרים אלה בדקו כיצד מתמודדים ארגונים עם עובדים מבוגרים החווים ירידה בכושר העבודה, תוך זיהוי אסטרטגיות השימור המרכזיות והתערבויות מוקדמות, טרם ירידת כושר העבודה. התערבויות אלו עשויות לסייע במניעת פרישה מוקדמת מטעמי בריאות ולאפשר הסתגלות טובה יותר של יכולות העובד המזדקן במקום העבודה.

הפרק הרביעי בשער זה, שנכתב בידי חוקרים במכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל, מביא עיקרי מחקר על נקודת המבט של מעסיקים לגבי העסקת עובדים מבוגרים. ממצאי המחקר מראים כיצד תפיסות סטריאוטיפיות של מעסיקים כלפי מבוגרים משפיעות על התנהגותם במקום העבודה וכיצד תפיסות אלו משפיעות לרעה על סיכויי העסקתם. עובדים מבוגרים נתפסו על ידי מעסיקים כבעלי ניסיון וידע רב, יציבים ונאמנים, אך גם כמי שחסרים מיומנויות להתמודדות עם עולם העבודה הקצבי והטכנולוגי. ניהול עובדים מבוגרים נתפס מאתגר, בעיקר עבור מנהלים הנדרשים לנהל עובדים מבוגרים מהם. המחברים מציעים מודל מארגן לקידום העסקת מבוגרים, המשלב ניצול הזדמנויות וצמצום חסמים להעסקתם, בשלוש רמות התערבות: הארגון, המשק והמדיניות האוניברסלית.

הפרק החמישי והאחרון בשער זה עוסק בקשר שבין תפיסות הזדקנות המנבאות התנהגויות בריאות, אריכות ימים ורווחה נפשית פסיכולוגית לבין גילנות בעבודה בחיים המאוחרים, והוא נכתב בידי ד"ר אסף סוברי ופרופ' אהוד בודנר. המחקר המובא בפרק מצא, כי גיל סובייקטיבי צעיר ורווחה נפשית פסיכולוגית התקשרו לירידה בגילנות נתפסת בעבודה וכי רווחה נפשית פסיכולוגית נמוכה וגיל סובייקטיבי מבוגר התקשרו לעלייה בגילנות נתפסת בעבודה. זאת בעוד שרווחה פסיכולוגית גבוהה התקשרה לפחות גילנות נתפסת בעבודה, גם בתנאים של גיל סובייקטיבי מבוגר. ממצאי המחקר מחזקים את חשיבות האופן שבו האדם מוצא משמעות בעבודה, חש אוטונומי ומשמר מערכות יחסים בחיי העבודה בגיל המבוגר.

שער שלישי: הזדקנות ופרישה מעבודה

השער השלישי של הספר עוסק בדפוסי העבודה והפרישה, המתעצבים מחדש הודות לשינויים הרפואיים, הדמוגרפיים והכלכליים מרחיקי הלכת של המאה ה-21. ד"ר יצחק שנור ונועם דוידוביץ' כתבו פרק המתכתב עם מגמות אלה, שבו הם מביאים נתונים ודנים בתמורות שחלו בתרבות הפרישה עקב הזדקנות האוכלוסייה. העלייה בתוחלת החיים, ההסדרה החוקית של הפרישה ויצירתן של מערכות הפנסיה במחצית הראשונה של המאה ה-20 יצרו בחייהם של בני אדם פרק חיים משמעותי ללא שגרת עבודה. סביב פרק חיים חדש זה נוצרה תרבות של סגנון חיים, כלכלת צריכה ומימוש מטרות חדשות, כאשר בעשורים האחרונים השתנתה הדרך שבה תקופת חיים זו נתפסת על ידי מעצבי המדיניות והעובדים עצמם. הפרק סוקר שינויים דמוגרפיים, חקיקה ומדיניות ודפוסי פרישה, ובוחן את האופן שבו גורמים אלה הובילו להתפתחותה של תרבות הפרישה וליצירת מדיניות בנושא זה, בישראל ובעולם.

הפרק השני בשער זה עוסק במושג מתפתח בספרות הנקרא "עבודה מגשרת" (bridge employment) ומתואר כתעסוקה בתשלום לאחר הפרישה מן העבודה העיקרית בקריירה, אך לפני הפרישה המלאה מכוח העבודה. ד"ר גדי נסים, ד"ר פנינה דולברג וד"ר דניאלה איזנברג-שפרן מדגישים את הקשר שבין עבודה מגשרת לבין הזדקנות מיטבית, המתבטא ברווחה נפשית, בבריאות ובתפקוד גבוהים יותר ביחס לאלה הרווחים במצב של פרישה מלאה מעבודה. המחברים מצביעים על תפקיד המערכת המוסדית בקידום עבודה מגשרת מפרספקטיבה מרובת רמות, הכוללת את המדינה, המעסיקים וארגוני העובדים. מחברי הפרק מציעים עקרונות מנחים למדיניות שעשויה להסדיר את העבודה המגשרת ולקדמה ובכך לתרום לשיפור במדדי ההזדקנות המיטבית.

הפרק השלישי בשער זה נכתב על ידי ד"ר ענת מאור, חברת הכנסת לשעבר ופעילת ציבור ותיקה, והוא עוסק בגיל פרישת החובה בישראל בעין החקיקה והפסיקה. הפרק סוקר באופן מקיף ובהשוואה בינלאומית את המצב המשפטי לגבי גיל פרישת חובה ואת הצעות החוק והדיונים בכנסת ובפסיקה בעניין תיקונים לחוק גיל הפרישה. הפרק בוחן את הצידוקים לחוק, את הנימוקים התומכים והמתנגדים לו, וכן מעלה הצעה למצב חדש. לבסוף מובאת גם עמדת המחברת. הסקירה עומדת על האיזון הרצוי בין הגיל המהווה את קו הגבול בין ההשתייכות למעגל העבודה לבין הפרישה ממנו, גיל הזכאות לקצבאות זיקנה וזכותו של האדם להמשיך לעבוד בגיל זיקנה.

הפרק הרביעי והאחרון בשער זה, שנכתב בידי פרופ' אביה ספיבק ופרופ' דויד לייזר, עוסק בניהול הפיננסי של ההכנה לפרישה במונחי הפנסיה התעסוקתית, התועלות וערכיהן. הפרק בוחן כיצד ניתן לשפר את ההתערבות וההכוונה של הפורשים המבוטחים בקרנות הפנסיה החדשות. בפרק מפורטות ההחלטות האפשריות במועד הפרישה בקרנות אלו, בהתאם לרקע הפסיכולוגי והעדפות הפרטים, ונערך ניתוח עלות-תועלת של העדפות הפורש. המחברים מצביעים על מרחבי החלטה לגבי מועד הפרישה, גובה פנסיית שארים, פנסיה מובטחת והיוון, ומציגים ממצאי סקר על העדפות אלו ומשמעותן הכלכלית וכן פרקטיקה משופרת שתאפשר לפורשים ללמוד את המשמעויות הכלכליות של החלטותיהם ולבטא את העדפותיהם. כמו כן, מובא ניתוח מקרו-כלכלי המראה את התועלת העתידית של הכנה נכונה לפרישה.

שער רביעי: הזדקנות ועבודה בקהילות מגוונות

השער הרביעי והמסכם של הספר עוסק בהזדקנות ובעבודה בקהילות מגוונות: יזמים ועצמאים, זקנים בקיבוץ, ייצוגים קולנועיים של פרישה וקהילת הלהט"ב. הפרק הראשון בו, שנכתב על ידי ד"ר רפי אפלר-ח'טאב, מדגיש היבטים חיוניים של אימוץ דפוס חשיבה של למידה לאורך החיים כדרך לשיפור יכולות תעסוקה יזמיות ועבודה עצמאית בקרב עובדים מבוגרים, ובוחן את המעשיות שלהם בשירותים ארגוניים. דפוס חשיבה של למידה לאורך החיים עשוי לתרום לעובדים מבוגרים בפיתוח מסוגלות תעסוקתית על ידי מימוש עצמי של תבונת חייהם ואימוץ אורח קריירה פרוטיאני (משתנה בהתאם לנסיבות), שיתמוך בפיתוח כישורים ומיומנויות יזמיות. ניתוח תוכניות של מיזמים שהוקמו בישראל כדי לענות על הצורך בפיתוח מיומנויות וכישורים יזמיים בהמשך החיים מדגים את הדרכים השונות שבהן הם ממלאים תפקיד התומך בתהליך זה. 

הפרק השני בשער זה עוסק במאפיינים דמוגרפיים, במניעי עבודה עצמאית ובפיתוח עסקים זעירים של יזמים מבוגרים. מחבריו, שרון בסטר ופרופ' אסף לבנון, מציינים את העלייה בשיעור היזמים בגילי 60 ומעלה ומפנים זרקור לקבוצה של עצמאים שפתחו עסקים זעירים בסמיכות לגיל הפרישה. בהתבסס על נתוני סקר בנושא אוריינטציה תעסוקתית מ-32 מדינות (כולל ישראל), לא ניכרו הבדלים בין עצמאים ותיקים לצעירים במרבית מדדי ההצלחה, שבהם לעצמאים ותיקים עשויים אף להיות יתרונות מסוימים. כמו כן, נמצא כי שיעור העצמאים הוותיקים ממניעי בחירה עולה על שיעור העצמאים הוותיקים ממניעי אילוץ, בהינתן תוכניות סיוע ליזמים ותיקים. מן הממצאים עולה צורך במחקר המשך, שיתמקד בצורכי היזמים הוותיקים ובתכנון מתווה להתערבות ממשלתית שתענה על צרכים אלה.

הפרק השלישי בשער זה, שכתבו פרופ' אמיר כהן-שלו ופרופ' אסתר-לי מרקוס, דן בשלושה ייצוגים קולנועיים של פרישה ושל עבודה לאחר פרישה בהקשר הרחב של הזדקנות וזיקנה, כפי שהם משתקפים בשלושה סרטי קולנוע: "אודות שמידט" (2002), "המתמחה" (2015) ו"אני, דניאל בלייק" (2016). כל אחד מן הסרטים מתבונן, בשפה קולנועית ייחודית, בהתמודדות של גבר מבוגר עם החיים לאחר פרישה, הזדמנויות לעבודה או היעדרן ועם משמעויות חדשות של קשרים בין-אישיים, קשרי אהבה, חיבה או עזרה לזולת. הצבתם של סרטים אלו זה לצד זה מאפשרת ראייה רבת פנים של הזיקנה ובחינה מאוזנת של האפשרויות והמכשולים שהיא מציגה בפני הפורש המבוגר. 

הפרק הרביעי בשער זה מציג חקר אירוע בהשתתפות זקנים מופלגים בעבודה בקיבוץ שיתופי. ד"ר אילנה מזרחי-מאור בוחנת אופנים שבהם מציגים חברי קיבוץ בני 80 ומעלה את התעסוקתיות שלהם לנוכח השינויים המתרחשים בקיבוץ. הממצאים מלמדים, כי החיים בחברה המאפשרת המשכיות תעסוקתית מספקים לזקנים משאבים המסייעים להם להתמודד עם מגבלות הגיל. הזהות התעסוקתית הוצגה כהמשכית לתקופות תעסוקה קודמות, כאשר מאחורי הקלעים נחוותה תחושה של שוליות ופגיעות. תקנות תעסוקה משתנות בקיבוץ הובילו אחדים לפרוש, בעוד שאחרים, שהמשיכו לעבוד, חשו מתוסכלים מהבלטת שוליות תרומתם הכלכלית והצגתם כזקנים. חברי הקיבוץ שהפסיקו לעבוד ונשארו מעורבים בפעילויות פנאי לא איבדו את זהותם. שדה מחקר זה מהווה מעבדה ייחודית לבחינת ההקשר החברתי להבנת זיקנה מופלגת, המאפשר המשכיות בתנאי החיים בהשוואה לחברה סביב ובתנאים משתנים.

לבסוף, הפרק האחרון בספר, שנכתב על ידי ד"ר רפי אפלר-ח'טאב, עוסק במהלך חיי העבודה של להט"ב מזדקנים. הפרק בוחן את הידע הקיים על עבודה, הזדקנות וזהות מינית ומגדרית, מנקודת מבט של מהלך חיים הצטלבותי. מוצגת בו מסגרת תיאורטית, המאפשרת להגדיר את מהלך חיי העבודה וההתפתחות התעסוקתית של אוכלוסייה מודרת חברתית בגיל זיקנה, ובכלל זה של להט"ב מזדקנים, כרצף הכרונולוגי של תפקידי עבודה ונתיבים כלכליים שעוצבו בזמנים ובמיקומים גיאוגרפיים ייחודיים, ושזורים בביוגרפיות האישיות של יחידים לאורך ההיסטוריה של סביבותיהם החברתיות והתרבותיות. מסגרת תיאורטית זו עשויה לתרום להבנת מערכות הדיכוי, השליטה והאפליה של להט"ב מזדקנים בחיי העבודה.

כפי שניתן להיווכח, מחברי הפרקים של הספר הביעו את מחויבותם לקידום תחום ההזדקנות והעבודה בישראל וביטאו בפרקים השונים שכתבו במיוחד את מיטב ניסיונם המקצועי והאקדמי. אנו מעריכים מאוד את השקעתם בכתיבת הפרקים ואת תבונתם ומומחיותם ומודים לכל אחת ואחד מהם על תרומתם הייחודית, כל אחת ואחד בתחומו. זה המקום לציין, כי ספר זה הוא ביטוי לשיאה של חברות אישית ומקצועית שלנו, עורכי הספר, שהחלה לפני למעלה משלושה עשורים בלימודי המוסמך בטכניון. אל הנושא העומד במוקד הספר הנוכחי הגענו יחדיו בשנת 2013, במהלך פעילות מקצועית שהוקדשה לבחינת ההשלכות של העלייה בתוחלת החיים ותקופת החיים החדשה שנוספה לחיינו. מאז צמח והתפתח שיתוף הפעולה המקצועי שלנו בתחום בזירות שונות והגיע לשיאו כאמור באסופה זו. 

תודה אישית ומיוחדת שמורה לחברי הוועדה המדעית, פרופ' ישראל (איסי) דורון ופרופ' ערן ויגודה-גדות מאוניברסיטת חיפה, שבירכו, נתנו רוח גבית ועודדו אותנו ליצור את הספר הזה. תודה מיוחדת לחברות הוועדה המדעית, ניצנית דמביץ ונירית זקוביץ-שישון, וכן ליחידת ההוצאה לאור, לרינת צפדיה ולכל השותפים בג'וינט ישראל-אשל על ההכרה בחשיבותו של הספר והנכונות להוציאו לאור. אנו מאמינים, כי ספר חלוצי זה יהווה בסיס לפיתוח ולהמשך העיון בתחום ההזדקנות והעבודה בישראל ומקווים שיתרום להעמקת הידע והרחבתו בתחום חשוב זה, תוך עידוד המשך כתיבה, לימוד ומחקר.

ד"ר רפי אפלר-ח'טאב וד"ר ליאור שוחט