אל תפחדו לנהל אנשים מבוגרים מכם

"לא נכון להפוך אנשים משכילים לנהגי מוניות ולשליחי דואר," אמר ינון ברכה, המנכ"ל לשעבר של פריימסנס, אתמול בכנס שדרות לחברה. במושב "חיים יותר עובדים יותר" יצא קול קורא לעצירת האפליה והדעות הקדומות כנגד העסקת אנשים מבוגרים


האם הקול היוצא מכנס שדרות יחולל מפנה בשיח הציבורי על חיי העבודה בתקופת הבגרות המאוחרת שלנו? ללא ספק הדברים שנאמרו במושב "חיים יותר ‒ עובדים יותר", שעסק בפן הכלכלי-חברתי של הנושא ולא פחות חשוב בפן של המשאב האנושי שלו, הוכיחו כי אין דרך חזרה ונראה כי אנחנו בפתחו של השינוי הגדול של דורנו. בחרתי להביא היום בבלוג שלי את הדברים שנאמרו בו ונראו לי חשובים בשם אומרם. אגב, האולם היה מלא עד אפס מקום וסטודנטים גם ישבו על הרצפה!

אדם זקן ‒ מה יש לו בחייו? הוא קם בבוקר, ובוקר בו לא קם. השיר הזה של דוד אבידן נראה כעת שייך לעולם אנכרוניסטי וסטריאוטיפי שבו מתסכלים על הזקנים באופן חד-ממדי כאנשים ללא עתיד. "אדם צעיר שואף לרצות משהו שעוד לא היה," אמרה הפסיכיאטרית ד"ר סימונה נאור בכנס. "ולמה שואף האדם המבוגר? הסיבה להמשיך לחיות היא שצריכים אותך. ולכן השאלה הנשאלת היא האם אנחנו צריכים את המבוגרים. מחקרים מצאו כי 85% מבני הגיל 65 ומעלה ממשיכים בחיים מלאים ופעילים."

למעלה מימין: אבי רובינזון, ינון ברכה, דליה נרקיס. למטה: ישראל דורון.

פרופ' ישראל (איסי) דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, הציג את המהפכה הדמוגרפית שתביא אותנו לעולם שבו יהיו יותר מבוגרים מעל גיל 65 מאשר ילדים מתחת לגיל חמש. את הדעה הקדומה כנגד אנשים מבוגרים הוא מכנה גילנות, אייג'יזם. "מבוגרים סובלים מאפליה שהביטוי הבולט ביותר שלה טבוע בחקיקה של המדינות הנאורות ביותר: חוק גיל הפרישה. זהו חוק מפלה שמדיר אנשים מעבודתם רק בגלל גיל ‒ תכונה שרלבנטית לעבודתם באותה מידה כמו צבע עיניים או שיער בלונדיני." פרופ' דורון עורך הקבלה של חוק גיל הפרישה לחוקים אפלים נגד יהודים או לאיסור זכות בחירה לנשים. "עולם המשפט התעלם במשך שנים מקיומה של תופעת הגילנות אבל כיום המודעות לנושא מציבה את השאלה האם חוק גיל הפרישה הוא בכלל חוקתי."

דליה נרקיס, יו"ר מנפאואר ישראל, הביאה פן אחר, פרקטי יותר. "צריך לשנות את דפוסי החשיבה," אמרה נרקיס, "כי העולם היום במחסור של כישרונות. אני מגדירה talent כאנשים במקצועות שההיצע שלהם נמצא במחסור. ובאמת, 50% מהמעסיקים לא מצליחים לגייס את הכישרונות שהם צריכים. משום כך מתחייב שינוי תודעתי אצל המעסיקים והמנהלים. ולכולנו יש אתגר להציף את הערך הרב של אנשים בגילאים המבוגרים לכלכלה ולחברה."



ינון ברכה, מנכ"ל פריימסנס לשעבר (שעשתה אקזיט ונמכרה לאפל בשווי של 350 מיליון דולר), דיבר על הצונאמי הגדול של עולם העבודה, כאשר בעוד פחות מעשרים שנה שליש מכוח העבודה יהיה מעל גיל 65. וכך לא ניתן יהיה עוד להתעלם ממנו. ברכה אמר: "העסקה בגילאים מבוגרים ולאחר הפרישה היא האחריות שלנו כמנהלים. אני אומר: אל תפחדו לנהל אנשים מבוגרים מכם. אני יכול לצעוק גם על אדם מבוגר. יש פה מחסומים פסיכולוגיים שצריך להסיר. זה ייצר תחושה טובה וילמד גם את הצעירים. אני לא חושב שזה נכון להפוך אנשים משכילים ומנוסים לנהגי מוניות ולשליחי דואר. צריך לחנך אנשים להתרגל לניהול בין-דורי כשבשורה התחתונה רואים את התועלת לארגון. כשאתה מבין שמדובר פה בשליש מכוח העבודה אז גם אין ברירה."
 
אבי רובינזון, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת נילית ומוביל צוות הבגרות המאוחרת בעמותת משאבי אנוש, סיפר על עבודת הצוות (שלנו) והוסיף כי ניצול הידע והכישורים של אנשים בגילאים המבוגרים בתוך הארגון הוא אתגר חיוני. "ארגונים חכמים מחפשים את האנשים המנוסים, ששכחו מה שהצעירים עוד לא למדו. לנו כמנהלים בארגון יש תפקיד מאוד מרכזי. אנחנו צריכים לדאוג לכך שערכם ישתבח ויישמר."
 
עוד דיבר במושב נמרוד קמינסקי מעמותת "והדרת" המלווה את מבקשי העבודה בגילאים מבוגרים. הוא סיפר על המענה האנושי שהעמותה נותנת המביא לגשר בין דורשי העבודה למעסיקים, וקרא להפסיק לקרוא להם זקנים (אפשר לקרוא להם בשמם, הוספתי). כן דיבר ניר בריל מהמועצה הלאומית לכלכלה שסתר את הדעה הקדומה לפיה מבוגרים שימשיכו לעבוד יחסמו את הצעירים. בריל סיפר כי מחקרים מראים שתעסוקת מבוגרים איננה משפיעה על תעסוקת צעירים ולעיתים הקשר הוא הפוך, כי המבוגרים מביאים גם את הצעירים.

ומשהו לסיום. כנס שדרות לחברה וידידות. כך הוא נקרא. כנס חשוב ומכובד העוסק בנושאים חברתיים מתבקשים ולכן גם זוכה מדי שנה לחשיפה תקשורתית גדולה. אבל השנה הוא הפך לזירת התגוששויות פוליטיות של שרים, ח"כים ואישים פוליטיים וכך גם רוב הכותרות שיצאו ממנו. קצת חבל שכנס ידידות נראה כמו כנס של ריב ומדון.

שלכם, 
רפי אפלר



המושב "חיים יותר עובדים יותר" שהתקיים אתמול בכנס שדרות הוא יוזמה של עמותת משאבי אנוש בישראל (גילוי נאות: אני אחד המובילים של צוות הבגרות המאוחרת בעמותה) והמחלקה לניהול המשאב האנושי במכללת ספיר. השתתפו בו ד"ר רונית נדיב מהמחלקה לניהול המשאב האנושי במכללת ספיר, ד"ר שלומית קמינקא, מנכ"ל עמותת משאבי אנוש, ד"ר סימונה נאור, פרופ' ישראל (איסי) דורון ‒ ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, ובפאנל שהנחתה נירית כהן, דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה, התארחו אבי רובינזון, סמנכ"ל משאבי אנוש בקבוצת נילית וחבר הנהלה בעמותת משאבי אנוש, דליה נרקיס, יו"ר מנפאואר ישראל ומנהלת אזור מדינות אגן הים התיכון במנפאואר העולמית, ינון ברכה, מנכ"ל פריימסנס לשעבר, נמרוד קמינסקי מעמותת "והדרת", והכלכלן ניר בריל מהמועצה הלאומית לכלכלה.

תגובות

  1. כנס שמכבד את עצמו זה גם כנס עם כיבוד ושירות
    ברמה גבוהה ולא פחות מזה.
    יש דברים שלא חוסכים עליהם או אליהם, כי
    התשואה בהמשך היא הכי גדולה עבורנו.

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

הדמעות המרות של הוויתור על הפנטזיה

הצורך בעיצוב קהילות ידידותיות להזדקנות גאה

מדוע חשוב שנלמד על הזדקנות בארגונים?